הטור הארוך, דברים י״ז:ט״ז

« הטור הארוך Deuteronomy 17:15 הטור הארוך Deuteronomy 17:19 »

16 תלמוד ירושלמי סנהדרין פתח ↗

כָּלִיל לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ. וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוּמֵר. וְלֹא אוֹתָהּ בָּנוּ אֶלָּא עִיר אֲחֶרֶת בָּנוּ. מֵאַחַר שֶׁהִיא נִבְנֵית מוּתָּר אַתְּ לֵישֵׁב בָּהּ. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמְרִים. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ. אֶלָּא שֶׁלֹּא יִבְנֶה עִיר אֲחֶרֶת וְיִקְרָא שְׁמָהּ יְרִיחוּ. יְרִיחוֹ וְיִקְרָא שְׁמָהּ עִיר אֲחֶרֶת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר. לֹא תוֹסִיפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד. לִישִׁיבָה אֵין אַתְּ חוֹזֵר. חוֹזֵר אַתְּ לִסְחוֹרָה וְלִפְרַקְמַטֵיָא וְלִכְבּוֹשׁ אֶת הָאָרֶץ.

16 רק לא ירבה לו סוסים. פי' רק אע"פי שתשים עליך מלך ככל הגוים אשר סביבותיך רק לא יהיה כמלכיהם שלא ירבה סוסים כאשר יעשו שם שכל חפצם של מלכים להרבות סוסים. והקשה הרמב"ן מהא דאיתא בירושלמי בסוף סנהדרין לישיבה אי אתה חוזר לסחורה ולכבוש הארץ אתה חוזר ואם ישלח המלך לקנות משם סוסים סחורה הוא ומותר. וכתב הוא יתכן לפרש שהכתוב מזהיר לא ירבה לו סוסים אפי' מארצו ובדרך סחורה המותרת שלא יבטח על רכבו כי רב ועל פרשיו כי עצמו מאוד אבל יבטח בשם אלהיו ואחר כך מזהיר עליו שלא ישיב את העם מצרימה שיהיה לו שם מעבדיו ומעמו שרי מקנה יושבים בערי המקנה:

17 למען הרבות סוס. כענין שנאמר בשלמה ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת ערי הרכב שהיו מעבדיו יושבים שם ומגדלים לו הסוסים ושולחים לו:

18 וד' אמר לכם. פי' כי השם אומר לכם עתה שלא תוסיפו לשוב בדרך מצרים וכן כאשר צוך ה' אלהיך שהוא מצוה אותך כן. או אמר לכם שאמר לי כן לצוות אתכם. ועל דעת רבותינו הוא מה שאמר אשר ראיתם את מצרים לא תוסיפו לראותם עוד. וטעם המצוה הזאת מפני שהיו המצריים והכנענים רעים וחטאים לה' מאד כמו שנא' כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה וגו' וכמעשה ארץ כנען אשר אתם באים שמה וגו' רצה השם שלא ילמדו ממעשיהם והכרית הכנענים ואמר לא ישבו בארצך והזהיר במצרים שלא נשב שם בארצם:

16 תלמוד ירושלמי סוכה פתח ↗

משנה: הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה. זֶה חָלִיל שֶׁל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה שֶׁאֵינָהּ דּוֹחָה לֹא שַׁבָּת וְלֹא יוֹם טוֹב. אָמְרוּ כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו: הלכה: הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה כול׳. הָא שֶׁלְקָרְבָּן דוֹחֶה. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי. חָלִיל שֶׁלְקָרְבָּן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵינוֹ דוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב. תַּמָּן תַּנִּינָן. בִּשְׁנֵים עָשָׂר יוֹם בַּשָּׁנָה הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ. בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח הָרִאשׁוֹן. בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח הַשֵּׁינִי וּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְפֶּסַח. וּבְיוֹם הָעֲצֶרֶת. וּבִשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג. וְיֵשׁ שְׁמוֹנֶה בְלֹא שַׁבָּת. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יְהוּדָה הִיא. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּאִילֵּין רַבָּנִן. לָמָּה אֵינוּ דוֹחֶה. מִשֵּׁם שֶׁאֵינוֹ מְחוּוָר. וְהָא כְתִיב וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִילִים. בְּשִׂמְחַת שְׁלֹמֹה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל. כָּל זְמַן שֶׁהֶחָלִיל נוֹהֵג הַהַלֵּל נוֹהֵג. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. לָמָּה קוֹרִין אֶת הַהַלֵּל כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג. כְּנֶגֶד הַלּוּלָב שֶׁהוּא מִתְחַדֵּשׁ כָּל שִׁבְעָה. וְלָמָּה מִן כָּל אִילֵּין מִילַּיָיא חָלִיל. תַּנִּינָן. שֶׁזֶּה לְקִיצִּים וְזֶה לְקִיצִּין וְזֶה חָבִיב וְזֶה חָבִיב. וְתָלוּ חָבִיב בְּחָבִיב. וּבַעֲצֶרֶת אוֹמֵר לוֹ הֵי לָךְ מַצָּה הֵי לָךְ חָמֵץ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הֵי לָךְ חָמֵץ הֵילָךְ מַצָּה. מָאן דְּאָמַר. הֵילָךְ מַצָּה. שֶׁהוּא חָבִיב. מָאן דְּאָמַר. הֵי לָךְ חָמֵץ. שֶׁהוּא תָדִיר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ בֵּית שׁוֹאֵבָה. שֶׁמִּשָּׁם שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. עַל שֵׁם וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְינֵי הַיְשׁוּעָה. דְּלֹמָא. רִבִּי לֵוִי וִיהוּדָה בַּר נַחְמָן הֲווֹן נָסְבִין תַּרְתֵּין סִילְעִין מֵיעוֹל מְצַמְתָּה קָהָלָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. עָאַל רִבִּי לֵוִי וְדָרַשׁ. יוֹנָה בֶּן אַמִיתַּי מֵאָשֵׁר הָיָה. דִּכְתִיב אֲשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן. וּכְתִיב קוּם לֵךְ צָרְפָתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן. עָאַל רִבִּי יוֹחָנָן וְדָרַשׁ. יוֹנָה בֶּן אַמִיתַּי מִזְּבוּלוּן הָיָה. דִּכְתִיב וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵן זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם. וּכְתִיב מִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה גִּתָּה חֵפֶר עִתָּה קָצִין. וּכְתִיב כִּדְבַר יְי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִיתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר. בְּשׁוּבְתָא חוֹרִיָיתָא אָמַר רִבִּי לֵוִי לִיהוּדָה בַּר נַחְמָן. סַב לָךְ אִילֵּין תַּרְתֵּין סִילְעַיָּא וְעוֹל מְצַמְתָּה קָהָלָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. עָאַל וְאָמַר קוֹמֵיהוֹן. יָפֶה לִימְּדָנוּ רִבִּי יוֹחָנָן. אִמּוֹ מֵאָשֵׁר וְאָבִיו מִזְּבוּלֻן. וְיַרְכָתוֹ עַל צִידוֹן. יֶרֶךְ שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּהּ מִצִּידוֹן הָיָה. וּכְתִיב וַיֵּרֶד יָפוֹ. לָא צוֹרְכָא דְילָא וַיֵּרֶד עַכּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. יוֹנָה בֶּן אַמִיתַּי מֵעוֹלֵי רְגָלִים הָיָה וְנִכְנַס לְשִׂמְחַת בֵּית שׁוֹאֵבָה וְשָׁרָת עָלָיו רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שׁוֹרָה אֶלָּא עַל לֵב שָׂמֵחַ. מַה טַעֲמָא. וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. אָמַר רִבִּי בִּנִיָמִן בַּר לֵוִי. וְהָיָה כְּנַגֵּן בַּמְנַגֵּן אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָה. כָּל שֶׁלֹּא רָאָה דִיפְּלֵי אִיסְטֳבָה שֶׁל אֲכְסַנְדְּרִיאָה לֹא רָאָה כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל מִיָּמָיו. כְּמִין בַּסִילִקֵי גְדוֹלָה הָיָה וְאַסְטיוֹ לִפְנִים מִסְטיוֹ הָיְתָה. פְּעָמִים הָיוּ בָהּ כִּפְלַיִים כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם. וְשִׁבְעִים קַתֶידְרָאוֹת שֶׁלְזָהָב הָיוּ שָׁם מְקוּבְּעוֹת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵינִים. וְכָל אַחַת וְאַחַת הָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ רִיבּוֹא דֵינָרֵי זָהָב. וּבִימָה שֶׁלְעֵץ בָּאֶמְצַע וַחֲזָן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד עָלֶיהָ. עָמַד אֶחָד מֵהֶן לִקְראוֹת בַּתּוֹרָה הָיָה הַמְמוּנֶה מֵנִיף בְּסוּדָרִין וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. עַל כָּל בְּרָכָה ובְרָכָה שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ הָיָה הַמְמוּנֶה מֵנִיף בְּסוּדָרִין וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיוּ יוֹשְׁבִין מְעוּרְבָבִין אֶלָּא יוֹשְׁבִין כָּל אוּמָנוּת וְאוּמָנוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ. שֶׁאִם יָבוֹא אַכְסְנַאִי יְהֵא מִידְבַּק בִּבְנֵי אוּמָּנוּתוֹ. וּמִשָּׁם הָיְתָה פַרְנָסָתוֹ יוֹצְאָה. וּמִי הֶחֱרִיבָהּ. טְרוֹגְיָינוּס הָרָשָׁע. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הוּזְהָרוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָשׁוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם. שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם. וַיי אָמַר לָכֶם לֹא תוֹסִיפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד. וֶהֱשִׁיבְךָ יְי מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת. וּבִשְׁלָשְׁתָּן חָזְרוּ וּבִשְׁלָשְׁתָּן נָפְלוּ. אַחַת בִּימֵי סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר. שֶׁנֶּאֱמַר הוֹי הַיּוֹרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וגו׳. וְאַחַת בִּימֵי יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ. וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵיאִים מִמֶּנָּה שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם וגו׳. וְאַחַת בִּימֵי טְרַוגְיָינוּס הָרָשָׁע. נוֹלַד לוֹ בֶן בְתִשְׁעָה בְאַב וְהָיוּ מִתְעַנִּין. מֵת בִּתּוֹ בַחֲנוכָּה וְהִדְלִיקוּ נֵירוֹת. שָׁלְחָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה לוֹ. עַד שֶׁאַתְּ מְכַבֵּשׁ אֶת הַבַּרְבָּרִיִּים בוֹא וּכְבִישׁ אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁמָּרְדוּ בָךְ. חָשֵׁב מֵיתֵי לַעֲשָׂרָה יוֹמִין וַאֲתַא לַחֲמִשָּׁה. אֲתַא וָאַשְׁכַּחוֹן עֲסִיקִין בְּאוֹרַיְיתָא בִּפְסוּקָא יִשָּׂא עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ וגו׳. אֲמַר לוֹן. מַה הֲוִיתוֹן עֲסִיקִין. אָמְרוֹן לֵיהּ. הָכֵין וָכֵן. אֲמַר לוֹן. הַהוּא גַבְרָא הוּא דַחֲשַׁב מֵיתֵי לַעֲשָׂרָה יוֹמִין וַאֲתַא לַחֲמִשָּׁה. וְהִקִּיפָן לִיגְיוֹנוֹת וְהָרְגָן. אֲמַר לִנְשֵׁיהֶן. נִשְׁמָעוֹת אַתֶּם לְלִיגְיוֹנוֹתַיי וְאֵין אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם. אָמְרוֹן לֵיהּ. מַה דְעַבְדַּת בָּאֲרַעִיָיא עֲבִיד בְּעִילִיָיא. וְעִירֵב דָּמָן בְּדָמָן וְהָלַךְ הַדָּם בַּיָּם עַד קִיפְּרוֹס. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה נִגְדְּעָה קֶרֶן יִשְׂרָאֵל וְעוֹד אֵינָהּ עֲתִידָה לַחְזוֹר לִמְקוֹמָהּ עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן דָּוִד.

« הטור הארוך Deuteronomy 17:15 הטור הארוך Deuteronomy 17:19 »